January - 2019

הישארו בעניינים.

הצטרפו לרשימת התפוצה.

שכר סופרים

השנה האחרונה היתה ממכרת במידה מסוימת. זאתומרת – לקום כל יום שישי בבוקר, לזכור לפרסם את הסיפור שערכתי ששבוע הקודם, להפעיל את goo.gl כדי ש,כפי

"סליחה, אדוני, אתה ישן או משהו כזה?" האיש הגדול לא זז. הכדור צריך להיות מתחת לבטן הגדולה והשעירה שלו. אלון ראה אותו עף לשם

יש לי כמה סיפורים שהם לא כל כך סיפוריים. יותר סוג של הרהור טיפה ממושך. מן אטיוד שכזה

"תקשיב," אמרתי לו "לא ברור באיזה סרט אתה חי, אבל זה נשמע כמו רעיון לא כל כך דגול. בעצם, יודע מה?" הוספתי וחתמתי "למ

פעם ישבתי בבית קפה וחיכיתי למישהו. לא זוכר למי, וזה גם לא חשוב בהקשר למה שאני הולך לספר. אמא שלי היתה מעצבנת אותי לחלוטין כשסיפרה סיפורים

"האבטיחים הבשילו ממש מוקדם השנה." הוא אמר את המשפט בשקט, כאילו לעצמו, מה שבטוח. למקרה שהיא תחליט לא לענות

מקורו של הסיפור של מחר בשכנה אגדית שראיתי לפני המון שנים במעלית בבית של קרובי משפחה שגרו בחולון. הייתי סטודנט. שנה שניה נדמה לי

הוא ישן. הוא בסדר. הוא נושם

הסיפור של השבוע, שלא כמו הסיפורים בני העשר-שש עשרה שנים אותם אני משפץ לטובת הבלוג, הוא כמעט האחרון מבין הסיפורים שכתבתי. הוא נכתב איפה שהוא