top of page
סיפור שבועי
אלדד אילני //
סיפורים קצרים למבוגרים
הישארו בעניינים.
הצטרפו לרשימת התפוצה.
כתבות נבחרות
חיפוש לפי קטגוריה
ארכיון
חמלה
שביתת עובדי הזבל נכנסה לשבוע השני. ברדיו אמרו שהמשא ומתן תקוע, והסוף לא נראה באופק. למות מהם
על פרידות ארוכות וקצרות
הסיפור של השבוע חוזר לחוויות הפרידה מההורים. אני יודע שיש כל מיני סוגי פרידה. לא חוויתי את הקצרה, הפתאומית, כשההורה מת ממש צעיר
עכבר קטן
בלילה ראיתי עכבר קטן רץ לאורך ארונות המטבח. החדר היחיד בו אנחנו משאירים אור בלילה. הילד פוחד להרדם כשכל הבית חשוך וככה, עם פס האור הצר במסדר
הגיגים משולבים בסיפור קצר של ממש
הסיפור של מחר הוא כמעט לא סיפור. מן איטוד שכזה. יש לי כמה כאלה, והם באמת קצרים וחביבים
Favorites
דובל’ה היה הראשון שאיתר את הפולש. בהתחשב בעובדה שאף אחד לא ידע מתי הוא בכלל סוגר את המחשב ומתנתק מהאתר, עובדה זו לא הפתיעה איש. הוא מיהר לשג
גם הפעם הסיפור שלפני הסיפור שווה
קודם כל, לכל מי שיבוא אלי בטענות, אחרי שיקרא את הסיפור של מחר, שאני רוכב על גל מפגשי המחזור של ימינו (כתבות אמנון לוי וכיו"ב) – הסיפור...
יופי של סימטריה
היה ערב ראש השנה. אהרון ירד עם פח האשפה. תעשה משהו במקום להסתובב לי כל הזמן בין הרגלים במטבח כשאני עובדת, אמרה לו אורה, עוד מעט הילדים באים,
איך לעזאזל אנשים שמסתכלים עליך רואים מה שהם רואים?
לסיפור של מחר שלוש רגליים : הראשונה קרתה במעלית בבניין התאומים ברמת גן. עבדתי אז בחברת ג'ון ברייס סיסטמס (לא הג'ון ברייס הדרכה שאתם
עובד זר
ציפיתי למישהו משונה. לא קרניים או גיבנת או משהו קיצוני כזה. לא צריך להגזים. משהו קטן. נגיד – גמגום. קוצר ראיה קיצוני. ביישנות מוגזמת. משהו ע
הזיקנה מנקודת מבט של הדור התומך (עדיין)
אני משער ששמתם לב שהסיפורים שאני מפרסם הם מתקופות שונות של חיי. בכל זאת – התחלתי לכתוב אותם לפני 16 שנים וגם אז כתבתי לעתים על דברים מהעבר ה
bottom of page