רשמים אישיים 5/6

הישארו בעניינים.

הצטרפו לרשימת התפוצה.

שכר סופרים

כשאני מסתכל על כל הסיפורים שהצטברו אצלי נראה לי שאם ייצא יום אחד ספר הסיפורים יהיו לו 4 חלקים : זכרונות מחיפה, סיפורי עבודה, סיפורי משפחה וש

אמרתי ואני חוזר - אני מכור לתגובות שלכם. הן הכי חשובות לי. למענן אני כותב את הבלוג, ואם אתם רוצים להיות נחמדים אלי – אנא, הגיבו!! אז מירי, מ

אחת לכמה זמן שואל אותי מישהו אם אני עושה משהו חוץ מלכתוב ספרים. השאלה די משעשעת אותי. נכון שאני לא כותב שום פוסט על מקום העבודה שלי

קודם כל, בקשר לכותרת המטומטמת הנ"ל, שכל מטרתה שתפתחו את ההגיג הזה – לא להיבהל. אין לי כל כוונה למות בחצי השנה הקרובה. מצד שני – לך תדע

קודם כל – ברמה האישית – השבוע התחיל דווקא לא רע בכלל. ביום ראשון הדפיסו את הספר החדש, השמיני בסידרת "הסיפור המושלם" – "וועידת

התקשיבו רגע, אני צריך רגע של כנות. אני אמנם כותב את הדברים בשם עצמי, אבל יש לי הרגשה שאני מייצג די בנאמנות את כל היוצרים באשר הם : אני אלדד

הסיפור שיתפרסם מחר הזכיר לי שני דברים ששמעתי מסופרים אחרים. הראשון היה מפי אחד הגדולים : או עמוס עוז או א.ב

אחד הדברים החביבים בבלוג הזה הוא לראות מאיפה מגיעות הכניסות לקרוא את הסיפורים (ובואו נעזוב את הכניסות מישראל). אז נכון שהשיא מגיע משני מקומו

הרבה פעמים ילדים (גם מבוגרים, אבל פחות) שואלים אותי איך נולד סיפור.אז לגבי הספרים –ספר נולד מדם, יזע ודמעות. הרבה עבודה שמתחילה ביצירה, ממשי

ב-16 השנים האחרונות, מאז התפרסם הסיפור הקצר "קח אותם", אני כותב סיפורים קצרים למבוגרים. באותן שנים, במקביל, דווקא הספר "הסיפור המושלם",...